שינוי אמיתי מתחיל בצעד קטן

את בטח מכירה את הרגע הזה אצלך שבו את מחליטה שממחר את עושה כל יום ספורט, אוכלת רק בריא, שמה את הפלאפון בצד ורק נמצאת עם הילדים אחה״צ.

ואז את קמה למחרת בבוקר מלאת מרץ ונותנת את כולך וגאה בעצמך שהנה הצלחת וזה לא כזה מסובך ואת מסוגלת ויכולה לעמוד בהחלטות שלך. ואז עובר עוד יום ועוד יום שאת מצליחה לעמוד במה שהחלטת עם עצמך ואת כבר ממש גאה בעצמך..

אבל מגיע היום שבו את עייפה, או שהיה לך יום קשה בעבודה ורק בא לך לגלול בפלאפון בלי לעשות כלום, או שאת רק רוצה לאכול משהו טעים מבלי להתחשבן עם עצמך ואת משכנעת את עצמך שזה בקטנה ושטויות וזה לא אומר כלום על עצמך. אבל בסוף היום כשאת הולכת לישון את ממש מאוכזבת ומתבאסת מעצמך על איך את גרועה בלהתמיד במשהו ואיך נפלת ונכשלת, ובמקום להגיד לעצמך שהכל בסדר ושמחר יש יום חדש את יורדת על עצמך, שופטת את הבחירות הלקויות שלך, מה שגורם לך לקום מחר בבוקר ופשוט לוותר מראש.

זה נשמע לך מוכר? נכון? אני רוצה לספר לך על אסטרטגיית האחוז האחד שיכולה לעזור לך. זו אסטרטגיה שתומכת בזה ששינויים בחיים מתרחשים דווקא מתוך הצעדים הקטנים שתעשי, לא מתוך צעדים מוחלטים, מוגזמים וטוטואליים, אלא דווקא בחירות קטנות, חלקיות וצנועות הן מה שיגרמו לך בסופו של דבר לשינוי משמעותי ויציב בחיים שלך.

כלומר אם את רוצה ליצור שינוי במשהו בחיים שלך את צריכה פשוט לבחור שיפור אחד קטן ולהתמיד בו על בסיס יומיומי וזהו, לא יותר מזה. דווקא השיפור הקטן ואח״כ עוד שיפור קטן שתבחרי, הם אלו שבסופו של דבר יביאו לאוסף של שיפורים קטנים שיביאו לשיפור משמעותי כולל ויציב בטווח הארוך.

הבעיה - מה שמניע אותך לרוב לעשות שינוי זה לא תהליך מעמיק של מחשבה והתבוננות, אלא מפגש אקראי וכואב עם פער בין הרצוי למצוי שקיים בחיים שלך, וכדי לא להרגיש את הכאב הזה את ממהרת להחליט על פיתרון מהיר, מוגזם ומופרז ולהתחייב מול עצמך שממחר הכל יהיה אחרת, רק כדי לא להרגיש את הכאב הזה. 

אבל מה לעשות שההרגלים שלך לא באמת יכולים להשתנות כל כך מהר. ההרגלים שלך לא סתם הפכו להיות חלק ממך, הם משרתים אצלך צורך מסוים, הם שומרים ומגנים עליך והם שיקוף של אופן החשיבה שלך והדרך שבה את אוהבת ומקבלת (או לא) את עצמך.

ולכן אם את רוצה באמת לעשות שינוי, הוא צריך להיות שינוי קטן ויומיומי כזה שמכבד את הקצב, את המגבלות ואת הזמן שאת צריכה כדי להרפות ולהשתחרר מההגנות שלך.

ימימה קראה לאופן השינוי הקטן והיומיומי הזה: ׳דיוק יחסי׳.

מהו דיוק יחסי? זה מעשה קטן ומדויק שאת בוחרת לעשות שגורם לך להרגיש תחושה פנימית טובה ביחס לעצמך והוא לא תלוי באף אחד מלבדך.

הדיוק הוא צנוע וממוקד במה שמתאפשר לך כרגע לעשות. אין ׳לא בסדר׳ או ׳לא מספיק׳, מה שאת יכולה הוא טוב דיו בשבילך, כרגע.

״כל יום בהתקדמות שקטה״ (ימימה)

הדיוק עוזר לך להתחיל לאט לאט להניע את השינוי שאת רוצה דרך מעשה קטן ויומיומי, אבל מתוך הקשבה לעצמך, למגבלות שלך ומתוך כבוד לצרכים שלך.

והכי חשוב לא להתיימר, להפריז ולעשות מעשים גדולים ובומבסטיים, אלא דווקא לבחור את הדבר הקטן הזה שמתאפשר לך לעשות היום ויגרום לך להרגיש יותר טוב עם עצמך.

לדוג׳: אם חשוב לך לאכול יותר בריא, תבחרי צעד קטן כמו לפתוח את היום בשתייה כוס אחת של מים או לבחור לאכול פעם ביום פרי\ירק/ או לדוג׳ אם חשוב לך להיות פחות בפלאפון, תבחרי שעה ביום שבו את מעבירה את הפלאפון למצב טיסה.

דווקא ככל שתבחרי במעשים יותר קטנים ותתמידי בהם כך תרגישי שהשינוי הופך להיות חלק אינטגרלי מהחיים שלך, בלי מאמץ מוגזם ומתוך חוויה של הצלחה.

זה אולי לא יהיה לך פשוט בהתחלה, בעיקר מחשבתית לבחור לפעול ככה ואולי זה ירגיש לך ממש צעד קטן לעומת הדבר הגדול שאת רוצה לשנות. אבל שינוי אמיתי של הרגלים מתחיל קודם כל בקבלה שלך את עצמך כמו שאת עכשיו, ורק דרך זה שאת קשובה לעצמך וליכולות העכשוויות שלך, מכבדת אותן ומתוכן את בוחרת מעשה אחד קטן, זה מה שירכך לאט לאט את ההגנות שלך, זה מה שיפיל לך לאט לאט את האסימונים של הסיבה שבחרת בהרגלים שלך מכתחילה וזה מה שבסופו של דבר יביא את השינוי המיוחל שאת רוצה בו לטווח הארוך.

אז בואי נהיה פרקטיות:

מזמינה אותך לחשוב על שינוי שאת רוצה בחיים שלך ולבחור דבר אחר קטן שאת עושה כבר השבוע באופן יומיומי (עדיף להצמיד את הדבר שבחרת למשהו שקיים בשגרה שלך, כך סיכוי יותר גדול שזה אכן יקרה).

ולזכור ש - in: לפרגן לעצמך, לעוף על עצמך ולהגיד לעצמך מילים טובות על כל צעד אפילו קטנטן שאת מצליחה לעשות

ו - out: הקטנה עצמית, שיפוט וביקורת

תני לעצמך את הסביבה התומכת שאת זקוקה לה כדי לעשות ולהתמיד בשינוי שאת רוצה בו.

אשמח שתכתבי לי איזו פעולה קטנה בחרת לעשות השבוע ואם את מתקשה לבחור ואת רוצה עזרה בחשיבה איך לפרק את השינוי לצעדים קטנים אני כאן בשבילך.