מנגנוני הגנה

נולדנו עם הרבה מתנות שבאות יחד עם הרגישות שלנו וכילדות הבאנו אותן לידי ביטוי באותנטיות ובפשטות אך לא תמיד הסביבה שלנו ידעה להכיל אותנו במלוא עוצמתנו. אז למדנו שכדאי לצמצם, כדאי להסתיר, כדאי לבחור להגן על עצמנו דרך כל מיני שכבות הגנה שהבנו שדרכם נקבל נראות ומקום. רק שכחנו שבדרך להגן על עצמנו גם וויתרנו על מי שאנחנו. הפכנו להיות מה שמצפים ממנו ולא מה שנועדנו ובשביל זה באנו לפה. ועכשיו כשאנחנו כבר לא ילדות הגיע הזמן להתקלף, הגיע הזמן להסיר. זה מתחיל בזיהוי בכלל של אותן שכבות הגנה, בהסכמה להסתכל להן בעיניים ולהגיד תודה על ההגנה שהן העניקו לי עד היום אבל כבר גדלתי ואני לא זקוקה להן היום. הילדה שבתוכי לא בקלות תשתכנע להסיר את ההגנות אבל לאט לאט ככל שאני אסכים לעצמי, ככל שאני אקבל את עצמי ואת הרגישות שלי ואסכים לראות את המתנות שיש בי בלי חשש וביקורת אז הילדה שבי תתרכך ותתקלף. יש פה מסע ויש דרך לעשות אבל עצם זה שאת פה זו כבר ההתחלה.

האם את גם מרגישה שהנחת מנגנוני הגנה על עצמך? ואם כן, איזו שכבת הגנה נחווית אצלך כהכי דומיננטית?

כדי לפרק מנגוני הגנה לפעמים צריך ליווי והכוונה כי לבד זה לא תמיד פשוט. זה מסע שדורש אומץ ולפעמים צריך שותפה במסע שתעזור לשקף את המנגנוני הגנה לצד זרקור על הכוחות והיש. אז אל תהיי עם זה לבד, בואי נצא ביחד למסע הזה.